פורסם בראשונה: 26.04.2017
עדכון אחרון: 26.04.2017

סליחה, הכנסת לפה מספיק יוד היום?

לקריאה נוחה
מרוב סינון והתפלה נעלם מהמים בישראל מינרל חיוני מאוד: יוד. עד כמה חיוני? חוסר ממנו עלול לגרום לשלל של בעיות בריאותיות. למי זה מסוכן במיוחד? כמה יוד צריך לצרוך ביום? מהם המאכלים שיעזרו לסגור את המינוס? האם תוספים יעזרו?
חסר לך יוד במים

בקיצור

1.

חוסר ביוד פוגע בתפקוד בלוטת התריס ועלול לגרום בין השאר לעייפות, להשמנה ולעיכוב התפתחות בילדים.

2.

מה עושים? מוסיפים! שלבו בתפריט מאכלי ים, דגים ואצות, מוצרי חלב וביצים, והכי מומלץ: מלח שולחני מועשר ביוד.

3.

גם עודף יוד זה לא בריא: חשוב להתייעץ לפני שמוסיפים, במיוחד אם יש לכם הפרעות בתפקוד בלוטת התריס.

אין רגע דל עם המים שלנו: פעם מגלים בהם יותר מדי עופרת, פעם תכולה מסוכנת של מזהמים, ורק לאחרונה נמצא במחקר חדש קשר בין ירידה בריכוז המגנזיום במים לעלייה בתמותה ממחלות לב. אז הנה עוד משהו שלא ידעתם על המים שאתם שותים: חסר בהם רכיב אחד קטן עם השפעה עצומה על בריאותנו - יוד.

איך זה קרה? 75% ממי השתייה בארץ מותפלים, ובתהליך הזה מתמעטת מאוד תכולת היוד. מים מסוננים ממכשירים שונים מכילים עוד פחות ממנו, ובמים מינרלים המצב לא יותר טוב. מה שלא תשתו, לא תקבלו מספיק יוד.

אבל התפלה זה בריא, לא?

ישראל היא מעצמת התפלה - 5 מתקני התפלה גדולים, שבזכותם יש לנו מים נקיים וטובים. אבל עבור חלק מהרכיבים שאמורים להיות במים, נראה שהניקיון היה יסודי מדי.

התפלה משנה מהותית את הרכב המים, ומסננת החוצה עודפי מלחים ונתרן, כלור, גופרית, מגנזיום וכמובן לכלוך. הבעיה היא שמרוב סינון העודף הופך לחוסר, למשל במינרלים, וגם זה לא עושה לנו טוב לבריאות.

ישראל נחשבה במשך שנים לאזור שאין בו מחסור ביוד -  אבל בסקר שפורסם במרץ 2017 נמצא חוסר ביוד אצל ילדים בגיל בית ספר ואצל נשים הרות.

מה זה בכלל יוד ומה כל כך חשוב בו?

יוד הוא מינרל שנמצא בעיקר במי הים, בחי ובצומח שבו. מולקולות של יוד מתאדות ממי הים אל האוויר וחוזרות לאדמה במי הגשמים. כך אמור היוד להגיע אל הצמחים, ומשם אלינו ואל בעלי החיים.

אז למה אנחנו צריכים יוד? כי יש לו השפעה מהותית על תפקודה של בלוטת התריס, שמייצרת שני הורמונים חיוניים לחילוף החומרים, לקצב הגדילה ולהתפתחות הקוגניטיבית: תירוקסין וטרייודותירונין. חוסר ביוד גורם לתת־פעילות של בלוטת התריס (בלוטת המגן). 

​האם מים עוזרים לרדת במשקל?

כמה עובדות שיעשו לכם חשק לכוס מים - ועכשיו!
לא שותה מים? פראייר!

ואם חסר, מה כבר יכול לקרות?

אצל ילדים: חוסר ביוד עלול לגרום לעיכוב התפתחותי, גופני ומנטלי, ובמקרים קשים שאינם מטופלים גם לפיגור. לכן כל תינוק שנולד בארץ עובר מיד בדיקת תפקוד של בלוטת התריס.

אצל מבוגרים: חוסר ביוד יכול לגרום לעייפות, לעלייה במשקל ולעלייה ברמת הכולסטרול, לעצירות וליובש בעור.

נשים בהריון זקוקות לכמויות גדולות יותר של יוד, שחיוני למהלך הריון תקין ולהתפתחות תקינה של העובר.

חוסר ביוד, בעיקר אצל נשים, עלול לגרום גם להגדלה של בלוטת התריס (גויטר) - שמנסה לפצות בדרך זו על החוסר כדי לשאוב יותר יוד מהדם. בעקבות הגויטר יכולים להיווצר קשרים או אפילו לחץ מקומי על קנה הנשימה או הוושט.

אז איך סוגרים את המינוס?

ארגון הבריאות העולמי המליץ כבר בשנות ה־90 להוסיף יוד לאוכל (רצוי למלח השולחני). חוקרים מניו־זילנד בדקו את השפעת תיסוף היוד על היכולת הקוגניטיבית של ילדים בני  10־13 עם מחסור בינוני ביוד, ומצא כי התיסוף העלה את רמות היוד לנורמה, ואף הביא לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.

במחקר אחר, מ־2013, נמצא קשר בין צריכת יוד נמוכה אצל נשים בתחילת הריון, לבין פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדיהן. בגיל 8־9 השיגו אותם ילדים תוצאות נמוכות בהבנת הנקרא ובדיוק בקריאה - ביחס ישיר לכמות היוד שצרכה האם.

ומה קורה אצלנו?

דווקא ישראל, בניגוד ל־130 מדינות אחרות, לא אימצה את המלצת ארגון הבריאות העולמי, ואצלנו אין מדיניות של תיסוף יוד לאוכל.

איך זה משפיע על הבריאות שלנו?
מחקר ראשוני שפורסם ב־2016 בדק את צריכת היוד באזור אשקלון. למה דווקא שם? כי מאז שהוקם שם מתקן ההתפלה הראשון, ב־2005, עלה בהדרגה השימוש במים מותפלים באזור - ובמקביל, הפתעה הפתעה, החלו לרדת כמויות היוד במי השתייה.

ב־2003, לפני הקמת המתקן, ריכוז היוד הממוצע במים היה גבוה פי 2 (!) מזה של 2008. בשנים 2012־2013 נמצאו אצל 76% מהנבדקים רמות נמוכות של יוד בגוף (112 מק"ג בממוצע לעומת הצריכה המומלצת - 150 מק"ג).

בנוסף, עלה כמעט פי 2 הדיווח על נטילת תרופות לאיזון בלוטת התריס. החוקרים קישרו זאת לירידת ריכוז היוד במים, אך מאחר שהמחקר כלל רק 50 נבדקים הוחלט לערוך סקר ארצי מקיף יותר.
הסקר העדכני, שפורסם במרץ 2017, בדק את צריכת היוד אצל כ־1000 ילדי בית ספר וכ־1000 נשים הרות (שתי האוכלוסיות שרגישות במיוחד לחוסר ביוד) מאזורים וממגזרים שונים בארץ - חילונים, דתיים וערבים.

​כואב לך הראש? אולי זה קשור למה שאכלת...

גלו מי ברשימת החשודים...
מזונות שגורמים לכאבי ראש

איפה אנחנו ואיפה העולם?

• רק אצל 32% מהילדים שנבדקו נמצאה צריכת יוד תקינה. 20% היו עם חוסר בינוני ו־38% עם חוסר קל.

• אצל 84% מהנשים ההרות נמצאה צריכה נמוכה של יוד, ואצל 11% בלבד נמצאה צריכה תקינה.

• בשתי הקבוצות, צריכת היוד הגיעה לעשירון התחתון ביחס לשאר העולם.

מסקנות החוקרים: החוסר ביוד בישראל הוא בעיה בריאותית משמעותית, שיש לטפל בה על ידי תיסוף יוד למלח והמשך ניטור ומעקב - עם הקפדה יתרה על נשים הרות ומיניקות, שיקבלו את כמויות היוד הדרושות להן.

אז כמה יוד אנחנו צריכים ביום?

עד גיל 5: 90 מק"ג ביום.
בגיל 6־12: 120 מק"ג ביום.
מעל גיל 12: 150 מק"ג ביום.
נשים הרות: 220 מק"ג ביום.
נשים מיניקות: 290 מק"ג ביום.

אילו מאכלים מעלים את רמת היוד?

1. מזון מהים. דגי ים, פירות ים, אצות.
• מנת סלמון (אפוי או מעושן): 197 מק"ג.
• צלחת פירות ים: 150 מק"ג.
• כף אצות וואקמה: 139 מק"ג.
• מנת דגי ים (ברבוניה, דניס, לוקוס) 39 מק"ג.
• דף אצת נורי: 30 מק"ג.
• רול סושי 8 יח': 27 מק"ג.
• קופסת סרדינים: 15 מק"ג.
• פחית טונה: 10 מק"ג.
• כף אצות קלפ, תחזיקו חזק: 52,000 מק"ג (זהירות, לא להתקרב! בדיוק כמו חוסר ביוד, גם עודף יוד ממש לא בריא).

2. מוצרי חלב. תכולת היוד הגבוהה יחסית בחלב מגיעה בעיקר מהמזון המועשר של הפרות, וגם מחומרי חיטוי המכילים יוד, שמשמשים לעיקור מכלי החלב ולחיטוי פטמות הפרות.
• גביע יוגורט: 77 מק"ג.
• שלגון חלבי: 23 מק"ג.
• גביע שמנת: 29 מק"ג.
• כוס חלב בקר לשתייה: 22 מק"ג.

3. ביצים.  ביצה אחת = 17 מק"ג.

4. מלח מיודד (מועשר ביוד). אחד המקורות המומלצים ליוד.       כפית אחת (5 גר') = כל הכמות המומלצת ליום - 150 מק"ג.

כמה יוד יש במים שאנחנו שותים?

אין נתונים מדויקים על כמות היוד במי השתייה בארץ, אבל אפשר להניח שהיא נמוכה (התפלה, כבר אמרנו?). מים ממסננים ביתיים מאבדים בסינון עוד קצת מינרלים, כולל יוד.
מה לגבי סודה? סודה סטרים? אין הבדל. תהליך ההגזה לא משפיע על כמות היוד במים.

מי נמצא בסיכון לחוסר ביוד?

אנשים שנמנעים מאצות, מדגים וממוצרי חלב - ונשים שמתכננות להרות, הרות או מניקות (הנה מתכון שיכול לעזור: פסטו בזיליקום ואצות).

​איפה אתם שמים את הפירות והירקות שלכם?

יש לנו טיפים שיחסכו לכם המון כסף
אחסון פירות וירקות

אז מה צריך לעשות? וממה להיזהר?

אצל אנשים בריאים עם תפקוד תקין של בלוטת התריס, חשוב להקפיד על צריכה מתונה של מזון עשיר ביוד.

אבל - וזה אבל גדול - לא מומלץ להעמיס בבת אחת כמויות גדולות של יוד. לגוף יהיה קשה, שלא לומר מסוכן להתמודד עם עלייה מואצת מדי, במיוחד אצל מי שיש או היה לו חוסר ביוד.

למי כן כדאי לקחת תוסף יוד?

לפי הנחיות של משרד הבריאות, צריכת תוסף יוד מומלצת למי שלא נוהג לצרוך מזונות עתירי יוד בכמות מספקת. לחולי בלוטת התריס, נוטלי תרופות או כאלו שחוו חוסר ביוד במשך שנים רבות, מומלץ להיוועץ בדיאטן/ית או ברופא לפני נטילת תוסף יוד. לנשים הרות ומיניקות בריאות מומלץ להיוועץ בדיאטן/ית, ובמידת הצורך לקחת תוסף (רוב תוספי המולטי־ויטמין לנשים הרות מכילים 220־150 מק"ג).

בכל מקרה מומלץ להימנע ממאכלים שיש בהם כמויות גבוהות מאוד של יוד - למשל, אצת קלפ.

ומה לגבי ירידה במשקל?

גם במקרה הזה מאוד לא מומלץ לצרוך יותר מדי יוד. כמויות גדולות מדי של יוד משבשות את תפקוד בלוטת התריס בצורה קריטית ומסוכנת.

אבל קודם כל, תירגעו!

נכון, חוסר ביוד יכול להשפיע מהותית על בריאותנו - אבל צריך לקחת את העובדות בפרופורציה ולא להתחיל להעמיס כמויות גדולות של יוד על הגוף. כל ההמלצות שהובאו כאן תקפות לגבי אנשים עם בלוטת תריס מאוזנת, שאין להם היסטוריה של הפרעות בתפקודי בלוטת התריס.

תמי אדיב היא תזונאית קלינית בכללית, מתמחה בסוכרת, השמנה, ניתוחים בריאטריים וטבעונות. היא משיבה לשאלות שלכם בפורום תזונה ודיאטה כאן באתר כללית

ד"ר רוזני אברמוף־נס מנהלת את מרפאת אנדוקרינולוגיה וסוכרת של כללית במגדל המאה בתל־אביב

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל