פורסם בראשונה: 28.07.2010
עדכון אחרון: 13.02.2019

בדיקת קולונוסקופיה - למי שמצויים בקבוצת הסיכון

לקריאה נוחה
סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר והקטלניים ביותר בישראל. שיעורי התמותה הגבוהים נובעים מכך שהחולים מאובחנים בדרך כלל בשלב מתקדם מדי של המחלה.
בדיקת קולונוסקופיה לבני 65 ומעלה

מדריך: כך עושים בדיקת קולונוסקופיה

מהי קולונוסקופיה ואיך עושים את הבדיקה?

קולונוסקופיה היא בדיקה של המעי הגס שנועדה לגלות ולהסיר פוליפים (גידולים) מדופן המעי. הפוליפים עלולים להיות סרטניים או טרום־סרטניים.

את בדיקת הקולונוסקופיה עושים באמצעות קולונוסקופ. זהו כלי אנדוסקופי שמאפשר להסתכל ישירות אל תוך חלל המעי. מדובר בצינורית דקה וגמישה שבקצה שלה ישנם מצלמה דיגיטלית ומקור תאורה. המכשיר מוחדר דרך פי הטבעת, וניתן לנווט אותו לכל אורך המעי הגס.

הקולונוסקופ מאפשר לבצע את הפעולות הבאות: לחפש פוליפים, לצלם את המעי, להסיר או לצרוב גידולים שפירים ללא ניתוח וליטול דגימות רקמה וביופסיות כדי לאבחן את הגידולים שנמצאו.

מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?

הימצאות דם סמוי בצואה מחייבת לעבור בדיקת קולונוסקופיה. כן חייבים לעבור את הבדיקה מי שמוגדרים אוכלוסייה בסיכון גבוה (מי שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה - אב, אם, אח או אחות - שחלה או שחולה בסרטן המעי הגס, בסרטן השד, בסרטן הרחם, בסרטן השחלות או במחלות מעיים דלקתיות כרוניות).

מי שמשתייכים לאוכלוסייה בסיכון גבוה חייבים לעשות את בדיקת הקולונוסקופיה הראשונה בחייהם בגיל שבו אובחן הסרטן אצל קרוב המשפחה פחות 10 שנים. במילים אחרות: אם קרוב המשפחה חלה בסרטן המעי הגס בגיל 50, יש לעשות בדיקת קולונוסקופיה בגיל 40.

מי שאינם מעוניינים לבדוק דם סמוי בצואה מדי שנה ואינם מוגדרים אוכלוסייה בסיכון גבוה - מומלץ להם לעשות בדיקת קולונוסקופיה אחת ל־10 שנים החל מגיל 50. לתשומת לב: הבדיקה אינה מצויה בסל הבריאות למי שמוגדרים אוכלוסייה בסיכון נמוך.

כיצד נעשית בדיקת הקולונוסקופיה?

לפני בדיקת קולונוסקופיה יש צורך לרוקן באופן קפדני את המעי הגס. עושים זאת באמצעות דיאטה מיוחדת ושימוש בחומר משלשל. זמן קצר לפני הבדיקה נותנים לנבדקים חומר טשטוש, ולכן הם אינם חשים כאבים כלשהם במהלכה. בדיקת הקולונוסקופיה נעשית בשכיבה על הצד ונמשכת כחצי שעה. כל פוליפ הנצפה במהלך הבדיקה נכרת מיד בעזרת כלים עדינים הנמצאים בקצה הצינורית ונלקח לבדיקה במעבדה. אין קצות עצבים במעי, ולכן הכריתה נעשית בתוך שניות, בלי שהנבדקים יחושו כאב כלשהו.

תהליך ההתאוששות מהבדיקה נמשך בדרך כלל בין שעה לשלוש שעות. במשך 12 שעות לאחר הבדיקה אסור לנהוג בשל השפעותיו של חומר הטשטוש. לכן מומלץ להגיע לבדיקה עם מלווה. תוצאות הבדיקות של הרקמות שנלקחו מתקבלות לאחר כשבועיים.

אם הממצאים תקינים, ואם הנבדקים אינם שייכים לקבוצת סיכון, עליהם להיבדק שוב רק לאחר 10 שנים. אם נמצאו בבדיקה ממצאים חריגים או אם הנבדקים נמנים עם קבוצת סיכון, יש לחזור על הבדיקה לעיתים קרובות יותר: בין פעם בשנה לפעם בחמש שנים.

את התדירות המדויקת קובע הרופא בהתאם לסוג הממצאים שהעלתה הקולונוסקופיה או לחומרת התחלואה אצל קרובי המשפחה מהמדרגה הראשונה.

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית ומומחית ברפואת משפחה

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

לקוחות כללית מושלם?

​קבלו הנחה עבור ביצוע בדיקות סקר תקופתיות

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל