חיפוש

dsdsdsd
בחור יושב על אסלה בשירותים ומחזיק נייר טואלט ספוג בדם

דימום רקטלי

מהו דימום רקטלי? ממה הוא נגרם? מהם התסמינים שלו? כמה זמן הוא נמשך? איך מאבחנים? איך מטפלים? עלולים להיות סיבוכים? מדריך

ד"ר עזמי שחברי

ד"ר עזמי שחברי

דימום רקטלי (באנגלית: Rectal Bleeding) הוא הפרשה של דם טרי בצבע אדום בהיר דרך פי הטבעת. כמות ההפרשה יכולה להיות קטנה או גדולה. 

התסמינים הם הפרשה מפי הטבעת של דם אדום או אדום־חום ושל קרישי דם. הדם יכול להיראות בצואה, באסלה או על נייר הטואלט.

דימום קל בא לידי ביטוי בטיפות בודדות של דם טרי, אדום. 

כאשר הדימום הוא בכמות משמעותית, מדובר במצב שעלול להיות מסכן חיים - מה שמחייב טיפול דחוף בבית חולים. לדימום יכולים להתלוות כאבים, אך הוא יכול להיות גם ללא כאבים.

כאשר לדימום מתלווים כאבים, זהו לרוב סימן לכך שמקור הבעיה הוא בפי הטבעת.   

כאמור, במושג "דימום רקטלי" מתייחסים בדרך כלל להפרשה של דם טרי בצבע אדום. אם מופרש דם מעוכל (שצבעו שחור כמו זפת) התופעה נקראת מלנה. במקרה כזה מדובר בדימום שמקורו, קרוב לוודאי, במערכת העיכול העליונה. במקרה כזה האבחון והטיפול שונים במידת מה מאשר בדימום רקטלי.

מקורו של דימום מפי הטבעת הוא בדרך כלל במערכת העיכול התחתונה (המעי הגס), אך לעיתים גם דימום בקצב מהיר מהקיבה או מהמעי הדק יכול לגרום להפרשת דם טרי מפי הטבעת. ניתן לחלק את הסיבות השכיחות לדימום מהסוג הזה לפי קבוצות:

• מחלות של אזור פי הטבעת והחלחולת - כמו טחורים, פיסורות וכיבים.

• בעיות אנטומיות (מבניות) - בעיקר נוכחות של "כיסים" (הנקראים סעיפים או דיברטיקולוזיס) במעי הגס שגורמים לבעיות בהספקת הדם למעי (איסכמיה).

• כלי דם שטחיים לא תקינים בדופן המעי (אנגיודיספלזיה).

• גידולים כמו סרטן המעי הגס.

• דלקת של המעי - למשל בגלל זיהום או חשיפה לקרינה - וכן מחלות דלקתיות כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.

• לאחר פעולות פולשניות כמו קולונוסקופיה שבמהלכה נכרתו פוליפים או נלקחה ביופסיה.

• לאחר טיפול בהקרנות לאגן עקב ממאירות, למשל בבלוטת הערמונית.

• ייתכן דימום רקטלי קל עקב עצירות ומעבר של צואה קשה דרך פי הטבעת.

גורמים אפשריים לדימום רקטלי

איור של המעי הגס ופי הטבעת עם בעיות שונות שעלולות לגרום לדימום רקטלי

כאמור, ישנם מצבים רפואיים רבים שעלולים לגרום לדימום רקטלי.

לרוב נעשית האבחנה הסופית באמצעות בדיקה אנדוסקופית של המעי הגס כמו קולונוסקופיה, סיגמואידוסקופיה (התבוננות בחלק התחתון של המעי הגס באמצעות אנדוסקופ), רקטוסקופיה או אנוסקופיה (התבוננות באזור של פי הטבעת).

יש כמה בדיקות נוספות שבהן ניתן להיעזר כמו אנגיוגרפיה (צנתור של כלי דם), CT אנגיוגרפיה (שהיא בדיקה לא פולשנית שנעשית בעזרת הזרקה של חומר ניגוד) ומיפוי בעזרת כדוריות דם אדומות מסומנות (את כדוריות הדם מסמנים באמצעות חומר רדיואקטיבי - מה שמאפשר לגלות את מקור הדימום, אם הוא מהיר במידה מספקת).

אם בדיקות המעי הגס תקינות, מומלץ לבדוק גם את הקיבה ואת המעי הדק באמצעות גסטרוסקופיה או באמצעות קפסולה או באמצעות אנטרוסקופיה של מעי הדק.

במקרים נדירים, שבהם לא מצליחים לייצב את מצבו של הנבדק, מחליטים על ניתוח דחוף גם בלי שהושגה קודם לכן אבחנה מדויקת.

קולונוסקופיה

קודם כול חשוב לקבוע האם מצבו של הנבדק יציב ולהחליט על המסגרת שבה יעבור בירור וטיפול.

מצד אחד ייתכן מצב שבו מדובר בצעיר ללא מחלות שסובל מדימום קל רק בזמן מתן צואה. צעיר כזה יכול בדרך כלל לעבור את הבירור הנדרש ללא צורך באשפוז. מצד אחר, ייתכן מצב שבו הנבדק מדמם כמות משמעותית של דם או סובל ממחלות רקע ועקב כך זקוק להערכה דחופה במסגרת בית חולים.

הטיפול מתחלק לשני חלקים: קודם כול עושים בדיקה גופנית ובמקרה הצורך גם בדיקות מעבדה כדי להעריך אם האדם איבד דם רב. דימום קשה מחייב פעולות החייאה כמו מתן נוזלים ומנות דם. הפעולות האלה נעשות באשפוז.

לאחר מכן עושים קולונוסקופיה שלעיתים גם מאפשרת טיפול בנגעים המדממים באמצעים שונים כמו צריבה, קשירה וקליפסים.

יש לציין שלבני 40 ויותר שסובלים מדימום רקטלי נהוג לעשות קולונוסקופיה גם אם ישנם ממצאים באזור פי הטבעת, כמו טחורים, אשר יכולים להיות הסיבה לדימום. במקרים רבים הקולונוסקופיה מעלה ממצאים נוספים שחשוב לא לפספס.

לאחר האבחון אפשר לתת את הטיפול הספציפי לכל בעיה:

• מי שסובלים מבעיות בחלחולת ובפי הטבעת - כמו פיסורה או טחורים - יכולים לקבל מגוון של טיפולים מקומיים (למשל משחות שונות), ואם אלה אינם יעילים, ניתן להפנותם לטיפול פולשני כמו ניתוח או קשירת טחורים.

• אם ישנם אירועים חוזרים של דימום עקב מחלת סעיפים (הימצאות כיסים בדופן המעי הגס) - ניתן לפתור את הבעיה באמצעות כריתה חלקית של המעי הגס.

• כאשר מתגלה מחלת מעי דלקתית, הטיפול ההתחלתי יהיה בדרך כלל מתן תרופות נוגדות דלקת. רק במקרים קשים במיוחד יופנו המטופלים לניתוח.

• מי שסובלים מדימום רקטלי כתוצאה מבעיה בכלי הדם שמזינים את המעיים זקוקים לאשפוז דחוף ולניתוח. מדובר במצב חירום רפואי. יש לציין שמצב כזה מלוּוה בדרך כלל בכאבי בטן קשים ובשלשולים ולא בא לידי ביטוי בדימום בלבד.

• אם מתגלה גידול ממאיר במעי הגס, יכלול הטיפול - על פי רוב - ניתוח. הניתוח עשוי להיות עם טיפול כימי נלווה או בלעדיו.

כמה זמן זה נמשך?

היות שתחת הכותרת של "דימום רקטלי" ישנו מגוון רחב של מצבים בעלי דרגות חומרה משתנות, קשה להעריך זאת. במקרים רבים ישנם אירועים חוזרים של דימום חריף.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

יש לפנות לרופא בכל מקרה של דימום רקטלי. סימני אזהרה אשר עלולים להעיד על מצב חמור יותר שמחייב פנייה דחופה לקבלת טיפול רפואי כוללים דימום רב, הרגשת חולשה, קוצר נשימה, מתן שתן מועט, בלבול, עור קר וחיוור, דפיקות לב, סחרחורת, הרגשה של טרום עילפון או התעלפות ממש.

כמו כן יש לפנות בדחיפות לקבלת עזרה רפואית אם לסובל מדימום רקטלי יש מחלות רקע כמו אי־ספיקת לב, סוכרת, מחלות כליה או מחלות ריאה או אם הוא לוקח באופן קבוע תרופות מדללות דם.

נוסף על כך יש לפנות בהקדם לייעוץ רפואי אם לדימום הרקטלי מתלווים ירידה במשקל, שינויים בהרגלי היציאות וכאבי בטן בלתי מוסברים.

עלולים להיות סיבוכים?

ישנה קשת רחבה של חומרות בדימום רקטלי - החל ממצבים קלים שפשוט לטפל בהם, כמו טחורים, וכלה במצבי חירום אמיתיים כמו פגיעה בכלי הדם של המעי או דימום רב שעלול לגרום להלם תת־נפחי (הלם שנגרם כתוצאה מאובדן דם רב). במקרה כזה יש לתת מנות דם, נוזלים ותרופות לשמירה על לחץ הדם.

מהי המשמעות של דימום רקטלי בתקופת ההיריון, לאחר הלידה ובעת מחזור?

20% מהנשים ההרות ומהנשים שלאחר לידה סובלות מדימום רקטלי. מקור הדימום, שיכול להופיע בצואה, באסלה או על נייר הטואלט, הוא בדרך כלל בטחורים או בפיסורה אנאלית. אלה נוצרים בגלל העומס שיוצר ההיריון על הגוף או בגלל הלחץ שמופעל על שרירי רצפת האגן בזמן הלידה.

הדימומים האלה חולפים בדרך כלל זמן מה לאחר הלידה בעזרת טיפולים שמרניים (הימנעות מישיבה ממושכת, שתיית מים רבים, הקפדה על תזונה שמבטיחה יציאות רכות). אולם אם מדובר בדימום משמעותי, יש לפנות מייד לקבלת עזרה רפואית.

אשר לדימום רקטלי בזמן המחזור - יש לאבחן אותו כמו שמאבחנים דימום רקטלי שלא בתקופת המחזור, וגם בטיפול אין שום הבדל, שכן המחזור אינו גורם סיכון לדימום רקטלי.

מה כדאי לאכול אם סובלים מדימום רקטלי?

המזון שמומלץ לצרוך תלוי בגורם לדימום. למשל, לאנשים שסובלים מדלקת מעיים פעילה מומלץ לצרוך מזון דל בסיבים תזונתיים.

לעומת זאת, לאנשים שסובלים מעצירות כרונית מומלץ לצרוך מזון עשיר בסיבים תזונתיים. זוהי הסיבה שבגללה חשוב להגיע לאבחון בכל מקרה של דימום רקטלי.

יש לציין כי מקרים של דימום משמעותי יש להפסיק לאכול, להקפיד על שתייה מרובה, כולל מלחים, ולפנות מייד לקבלת עזרה רפואית.

האם תינוקות וילדים עלולים לסבול מדימום רקטלי?

דימום רקטלי בתינוקות ובילדים אינו נפוץ כמו אצל מבוגרים. כשזה קורה, הסיבה לכך היא לרוב סדק בפי הטבעת. בכל מקרה של דימום רקטלי בתינוקות ובילדים מומלץ לפנות לייעוץ רפואי. אם הדימום הוא מסיבי או מלוּוה בתלונות נוספת כמו כאבי בטן, הקאות וחום יש לפנות בדחיפות למיון ולשלול בעיות חמורות יותר כמו פתלת המעיים (Volvulus) או דלקת מעיים.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

בדרך כלל ישנם אירועים חוזרים של דימום, חוץ מאשר באותם המקרים שבהם מדובר בזיהום חיידקי חריף אשר עשוי לחלוף ולא לחזור.

השאיפה היא לטפל בבעיה כדי למנוע אירועים חוזרים בעתיד.


הידעת? במקרים רבים טיפולים​ בכללית רפואה משלימה עשויים לסייע ולעזור. לפרטים לחץ/י​ כאן

ד"ר עזמי שחברי הוא מומחה למחלות של דרכי העיכול, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז החדש לרפואה יועצת בעפולה והרכז לתחום הגסטרואנטרולוגיה במחוז הצפון. בעבר היה סגן המנהל של המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי העמק בעפולה מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש