פורסם בראשונה: 11.01.2007
עדכון אחרון: 30.11.2014
  • ד"ר אורה פוניה־זלינגר ד"ר אורה פוניה זלינגר

חורף על מדף התרופות

לקריאה נוחה
יותר ויותר אנשים בוחרים לטפל בעצמם במחלות חורף כמו שפעת והצטננות. ניתן לקנות תרופות ללא מרשם, אך חשוב לעשות בהן שימוש מושכל. מדריך למשתמשים הנבונים

בקיצור

1.

התרגלנו לטפל בהרבה ממחלות החורף לבד באמצעות תרופות ללא מרשם.

2.

זה בסדר גמור, אבל כדאי להתייעץ עם רוקח כדי לוודא טיפול נכון.

3.

כדאי לזכור שהרבה מהתרופות רק תומכות ולא מרפאות, ויש לשים לב לתופעות לוואי.

​יותר ויותר אנשים הנזקקים לטיפול רפואי בחורף בוחרים לטפל בעצמם לבד בעזרת תרופות ללא מרשם. הם מודעים יותר מבעבר לבריאותם, ויש להם גם נגישות למאגרי מידע רבים באינטרנט.

אילו תרופות ניתן לקנות ללא מרשם?

יש שני סוגים: תרופות שאנחנו מבקשים מהרוקח ותרופות שניתנות לרכישה חופשית מהמדפים בבית המרקחת. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרוקח כדי למנוע טעויות. הוא יכול להבחין בין מצב בריאותי קל לבין מצבים הדורשים פנייה לרופא וגם לייעץ בבחירת סוג התכשיר ולמסור מידע חשוב על התוצאות הצפויות של הטיפול ועל משך הטיפול.

התייעצות עם רוקח חשובה בעיקר להורים לתינוקות ולילדים, לנשים בהריון, לנשים מניקות ולקשישים. במקרים האלה יש לבדוק את השפעות הגומלין עם תרופות ללא מרשם אחרות, עם תרופות מרשם ואף עם תוספי תזונה. 

רוב התרופות ללא מרשם נמכרות בבתי המרקחת של כללית במחירים זולים יותר משמעותית בהשוואה למחירים בבתי מרקחת פרטיים. לקוחות המושלם נהנים מהנחה נוספת.

חשוב לקרוא את העלון המצורף?

בהחלט! הוא מכיל מידע חיוני ביותר כמו: מתי לא לצרוך את התכשיר, מתי להפסיק את צריכתו, מתי לפנות לרופא, מהן  תופעות הלוואי האפשריות, כמה ליטול, איך ליטול ומהם תנאי האחסון. 


איך מטפלים באופן עצמאי בשפעת ובהצטננות?

שפעת והצטננות אופייניות לעונת החורף. השפעת היא מחלה נגיפית שפוגעת בדרכי הנשימה העליונות. תסמיני השפעת מתחילים בדרך כלל בפתאומיות וכוללים חום גבוה, תחושת עייפות, כאב ראש, כאב גרון, שיעול יבש, כאב שרירים, ותחושה של אי־נוחות בחזה.

הצטננות מתאפיינת בדרך כלל רק בעיטושים, בנזלת ובכאב גרון. יש תרופות רבות לטיפול בתסמיני המחלות האלה, אבל הן לא מקצרות את משך המחלה, אלא רק מקילות על התחושה. אצל אנשים שהם בריאים בדרך כלל חולפת מחלת השפעת בתוך שבעה עד עשרה ימים. ילדים קטנים, קשישים וחולים במחלות כרוניות עלולים לסבול מסיבוכים - בעיקר דלקת ריאות, ברונכיטיס וסינוסיטיס.  

בנזלת מטפלים בתרופות שמפחיתות גודש כמו טיפות אף, תרסיס, תרסיס מדוד או ג'ל למתן מקומי (אוטריווין, קסילוויט, אלרין) או בכדורים או בסירופ (סינופד שניתן במרשם רופא) בבליעה.

התרופות להפחתת גודש מקטינות את נפח ההפרשות באף בעת נזלת או הצטננות ומאפשרות מעבר אוויר חופשי דרך האף.

תכשירים למתן מקומי נספגים באופן מינימלי במערכות הגוף השונות, אך למרות זאת יש להפגין ערנות בנוגע לתופעות לוואי ולהשפעות גומלין עם תרופות אחרות.

מה בנוגע לילדים?

יש לשים לב מאיזה גיל מותר להשתמש בטיפות אף ובסירופים ללא מרשם - החל מגיל שנה או שנתיים או החל מגיל 6. כמה מהתכשירים, כמו טיפות אף וסירופים, יכולים להינתן במרשם רופא לילדים קטנים יותר מהמותר. בסירופים מומלץ לתת את המינון המתאים במזרק המסומן בשנתות ולא בכוסית מדידה. כך מפחיתים את הסיכון לטעויות במינון התרופה.

אסור להשתמש בתכשירים למתן מקומי יותר מאשר 5-3 ימים רצופים בלי להיוועץ ברופא. שימוש ממושך בתכשירים האלה עלול לגרום להחמרת הנזלת ואף לפגוע במבנה של רירית האף.

לאחר שנפתחו המכלים של טיפות האף או של התרסיסים, יש להשתמש בתוכנם במשך חודש בלבד. הסיבה: החשש שהם יזדהמו.

במתן דרך הפה קיימת סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי - בעיקר בילדים, בקשישים, בחולים שסובלים מלחץ דם גבוה ובחולים שאובחנה אצלם פעילות־יתר של בלוטת התריס או שהם סובלים ממחלת לב.

ותופעות הלוואי?

במתן מקומי: החמרה בגודש באף, צריבה באף ובגרון, יובש ברירית האף, עיטוש.

במתן דרך הפה: עלייה בלחץ הדם, הפרעות בקצב לב, חוסר מנוחה, קשיי הירדמות, דיכאון, רעד.

במקרים הבאים מומלץ להיוועץ ברופא לפני התחלת הטיפול בתרופות להפחתת גודש: לחץ דם גבוה, מחלות של הלב ושל כלי הדם, פעילות־יתר של בלוטת התריס, סוכרת, גלאוקומה ולחץ תוך־עיני גבוהבלוטת ערמונית מוגדלת.  

איך מטפלים בנזלת על רקע אלרגי?

בנזלת אלרגית מטפלים באמצעות תרופות מפחיתות גודש המשולבות בתרופות אנטיהיסטמיניות נוגדות אלרגיה כמו ספריי לאף ויברוסיל מיקרודוזר, כדורי נוסידקס וכדורי קלרינז רפטבס שניתנים במרשם רופא. התרופות האלה מכילות נוסף על מפחיתי גודש גם אנטי־היסטמינים  המקילים על תסמיני האלרגיה, כמו  עיטוש ודמעת.

שימוש בתרופות כמו נוסידקס עלול לפגוע בערנות, ולכן בעת נטילתן יש להימנע מפעילויות כמו נהיגה או הפעלת מכונות כבדות. ילדים צריכים להימנע מרכיבה על אופניים או ממשחקים בקרבת הכביש.

ומה בנוגע לתופעות הלוואי?

במתן מקומי: צריבה, יובש או עקצוץ בתוך האף, עיטוש.

במתן דרך הפה: במינונים גבוהים עלולים להופיע יובש בפה, טשטוש ראייה, סחרחורות, עצירות, נדודי שינה, עצבנות ופריחה.

במקרים הבאים מומלץ  לא להשתמש בתרופות אנטי־היסטמיניות בלי להיוועץ ברופא לפני התחלת הטיפול: אסתמה, גלאוקומה עם זווית סגורה, הגדלה של בלוטת הערמונית, כיב פפטי

אנטי־היסטמינים עלולים להגביר את השפעתם של משקאות אלכוהוליים ושל תרופות הגורמות לדיכוי הפעילות המוחית כמו תרופות נוגדות חרדה, תרופות שינה, תרופות להרגעה, נוגדי כאב ועוד. לפיכך יש להימנע משימוש בהן בעת נטילת תרופות המכילות אנטי־היסטמינים.

איך מטפלים בנזלת הנובעת מהצטננות?

נזלת המלוּוה בשיעול ולעיתים אף בכאבים ובחום מטופלת בתכשירים משולבים המכילים תרופות מפחיתות גודש יחד עם אנטי־היסטמינים נוגדי אלרגיה, נוגדי חום ומרפי שרירים (פאראצטמול או איבופרופן) וכן בתרופות נוגדות שיעול ובמכייחים.

דוגמאות לתרופות בבליעה

קפליות: דקסמול סינוס יום/לילה, דקסמול קולד יום/לילה, קולדקס (כדורים/קפליות),  דקסמול סינוס לטיפול בלילה, דקסמול קולד לטיפול בלילה, קולדקס. תכשירי הלילה מכילים אנטי־היסטמינים, ולכן חלות עליהם כל התוויות־הנגד והאזהרות כמו בתכשירים מפחיתי גודש המשולבים עם אנטי־היסטמינים.

מוצרים נוספים להקלה על גודש באף: טיפות סודיום כלוריד 0.9 (סליין) המשמשות להקלה על גודש באף אצל תינוקות. הסליין מגביר את הנוזליות של רירית האף ובכך מקל על הפרשת הריר ועל קינוח האף.

קיימים תכשירים להקלה על אף סתום כתוצאה מגודש כמו קרבול או שמן אקליפטוס המכילים חומרים הנמצאים בשימוש זה שנים רבות כמו מנטול, קמפור, תימול ושמנים ארומטיים. כאשר החומרים האלה באים במגע עם רקמות ריריות בשאיפה בריכוזים נמוכים, הם גורמים בעיקר לתחושת קרירות נעימה ומשפיעים רק במעט על הפחתת הגודש באף.

אילו תרופות ללא מרשם טובות לטיפול בשיעול?

אצל אנשים שהם בריאים בדרך כלל השיעול הוא מנגנון לניקוי דרכי הנשימה מפני ליחה או גוף זר החוסמים מעבר אוויר חופשי. תרופות המפחיתות את מספר השיעולים או את עוצמתם נקראות תרופות נוגדות שיעול. בדרך כלל כדאי להשתמש בתכשירים המכילים תרופות נוגדות שיעול רק במקרים של שיעול שהופיע באחרונה. יש להקפיד על טיפול קצר טווח. אם השיעול מתמשך או כרוני, יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי.

תרופות נגד שיעול המכילות קודאין/דקסטרומטורפן דומות במבנה שלהן למורפין, אך פחות פעילות. קודאין הוא נוגד שיעול במינונים של 10 עד 20 מ"ג כל 4 עד 6 שעות. במינונים האלה הוא אינו גורם להתמכרות, והוא בטוח יחסית.

סירופים לשיעול המכילים קודאין (רק במרשם רופא):
קוד גואיקול - אין להשתמש בתכשיר הזה בתינוקות בני פחות משנה.

סירופים המכילים דקסטרומטורפן:
טוסופדרין (מגיל 6).

כדורים המכילים דקסטרומטורפן:
דקסמול קולד יום ולילה.

תופעות הלוואי הנפוצות כוללות עצירות, בחילה, הקאות.

דקסטרומטורפן - תרופה נוגדת שיעול שעוצמתה כמחצית מזו של קודאין. אולם בניגוד לקודאין, דקסטרומטורפן אינה נוגדת כאב ואינה מדכאת פעילות מוחית. התרופה אינה ממכרת, אלא אם היא ניתנת בכמויות גדולות ולמשך פרק זמן ארוך.

תופעות לוואי: עייפות קלה וגירוי מערכת העיכול (תופעות הלוואי קלות בהשוואה לאלה של קודאין).

תרופות מכייחות כמו מוקוליט/מיקל (מגיל שנתיים) וסולבקס/מובקס פועלות לסילוק חומרים מגרים באמצעות הגברת הפרשתם דרך קנה הנשימה ופירוק הליחה והפחתת צמיגותה. תרופות מכייחות נוספות כמו גואיפנסין וגואיקולסולפונאט יעילות לשיעול שמקורו בקנה הנשימה. דוגמאות לסירופים: רוביטוסין/ויטוסין (מגיל 6) וגואיקול (מגיל 6). 

סימפוקל (מגיל 6) מכילה אוקסולאמין, שהוא נוגד שיעול בעל פעילות מקומית בקנה הנשימה. טימי (מגיל שנה) וטיפות פילקה (מגיל 6) מכילות מיצוי של שמן תימין שהוא בעל תכונות של נוגד שיעול מקומי, מכייח ומחטא. נוסף על פעילות נוגדת שיעול גם יוצרים החומרים האלה מעטפת מגינה על פני קנה הנשימה המגורה וכך מונעים את השיעול.

אילו תרופות יעילות לטיפול בכאב גרון?

חולה שסובל מכאב גרון שנגרם מנגיף השפעת חש בתסמינים קלים של אי־נוחות (תחושה של שריטה או של צריבה) - במיוחד בזמן הבליעה. התרופות המיועדות לטיפול בכאב גרון משווקות בלכסניות למציצה או בספריי. הלכסניות הן סוכריות קשות המכילות מאלחשים מקומיים המשתחררים לחלל הפה והגרון עם התמוססותן בפה. לכן לשם קבלת אפקט מקסימלי אסור לבלוע את הטבליות/לכסניות בשלמותן או לשבור אותן, אלא יש לתת להן להינמס בפה.

מותר להשתמש בתכשירים האלה כל 3 עד 4 שעות. חומרים מאלחשים מקומיים המשמשים לשימוש חיצוני לטיפול בכאב גרון כוללים בנזוקאין ולידוקאין. נוסף על כך מכילים התכשירים האלה חומרים לחיטוי הגרון. דוגמאות: למוסין, סטרפסילס, קלגרון.

ממה צריך להיזהר?

התרופות האלה מיועדות להקל על גירוי או כאב קל וזמני בפה או בגרון. אם כאב הגרון חזק, נמשך יותר מיומיים או מלוּוה בחום, בכאב ראש, בפריחה, בבצקת, בבחילה או בהקאה, יש להתייעץ מיד עם רופא. התרופות האלה אינן מיועדות לטיפול בילדים מתחת לגיל 3 ולחולים הרגישים לתכשירים המכילים בנזוקאין או לידוקאין.

מאלחש מקומי (בנזוקאין, לידוקאין) עלול להפריע בבליעה, ולכן יש להיזהר לפחות במשך שעה לאחר השימוש לא לשאוף אוכל לריאות. במיוחד ילדים צריכים להקפיד על כך.

עלולות להתפתח תופעות לוואי כמו גירוי מקומי או דלקת, פריחה או נפיחות בפה ובגרון. במקרים כאלה יש לפנות לרופא. בדרך כלל רוב התופעות מתפתחות לאחר שימוש־יתר ובתכיפות רבה בתכשירים האלה.

ד"ר אורה פוניה־זלינגר היא רוקחת בכירה ועורכת מדריך התרופות באתר הכללית.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

הנחות משמעותיות לתרופות מרשם ולתרופות ללא מרשם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל